גזר דין בתיק ת"פ 1694-09

          הרקע

1.       הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום וללא הוכחות בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב, נהיגה ללא רשיון נהיגה והכשלת שוטר.

2.       טרם שהנאשם הורשע, נעתרתי לבקשתו ביום 27.3.11 לצרף את התיק לת"פ 13339-09-10 בית משפט שלום בקרית גת (שם הנאשם היה עצור), שהיה קבוע לדיון ב-10.4.11 ו-12.4.11, לכן דחיתי את הדיון ליום 27.4.11. דא עקא, שבמועד זה הודיע בא כוחו כי לדיון שהתקיים בקרית גת הסניגור ביקש דחייה ולא התייצב והוא נדחה ל-3.5.11. לפיכך, דחיתי את הדיון בפני לתזכורת ליום 7.7.11 לצורך בירור צירוף התיק, ואולם ביום זה התברר כי בדיון שהתקיים בקרית גת ב-24.5.11, הנאשם לא הודה במיוחס לו בכתב האישום, הוא אמנם אמר לבית המשפט בחצי פה כי עשה טעות, אך מנגד כפר בעובדות, כשטען כי בעת שנסע הוא עצר, והשוטרים לא קפצו הצידה. לפיכך, בית המשפט לא קיבל את הודייתו, סיכם את הדיון בהליך שנותר בפניו, והחזיר את ניהול הדיון למותב זה.

3.       בדיון שתקיים בפני ב-7.7.11 עתר הסניגור כי אדחה את הדיון למועד רחוק לאחר הפגרה, על מנת לאפשר לנאשם להגיש ערעור על החלטת בית המשפט בקרית גת, בה סירב לצרף את התיק, ועל אף שהתיק הסתיים שם בהרשעה ובגזר דין, הוא טען כי אם ייזכה בערעור ייבקש לצרף אליו את התיק המתנהל בפני.

4.       בקשה זו לא הייתה מקובלת עליי ודחיתי אותה, שכן ניתנה לנאשם ההזדמנות לצרף את התיק, אולם בפני השופט בקרית גת הוא לא הודה במיוחס לו ובית המשפט סיים שם מלאכתו. יתרה מכך, למרות שלנאשם הייתה אפשרות להגיש מיד ערעור על החלטת בית המשפט שם, הוא לא עשה כן. אמנם סניגורו טען בפני כי עומדים לרשותו 45 יום, וביקש דחייה לאחר שיוגש ערעור, ואם יוגש - לאחר שינתן בו פסק דין, אך סבורני כי אם סבור הנאשם שיש ממש בערעורו, אזי בנסיבות שנוצרו בעטיו בעיכוב ההליך ובסרבולו, היה עליו להזדרז בהגשתו מיד, כדי לקדמו, אך גם זאת לא עשה, והוא שוקט על שמריו.

5.       התנהלות הנאשם אינה מקובלת עליי, עולה ממנה במובהק הרושם כי הנאשם מנסה למשוך זמן, פעמיים דחיתי את הדיון על מנת לאפשר לו לצרף את התיק, אך בשני דיונים שהתקיימו בקריית גת סניגורו כנראה לא התייצב שם והתיק לא צורף, ובדיון השלישי בקרית גת, הנאשם לא הודה במיוחס לו, כך שלא מתקבל על הדעת שהנאשם יזגזג לאורך כל הדרך, ייבקש דחיות, לאחר מכן לא יודה בפני השופט אחר במיוחס לו, יחזור להתדיין בפני, ובפני ישוב ויטען כי הוא מעוניין להגיש ערעור כדי לשוב ולהתדיין בפני השופט שבפניו לא הודה, תוך ניהול סחבת לא מוצדקת בפני מותבים שונים, לרבות ערכאת הערעור, ובזבוז זמנם היקר של 3 בתי המשפט שונים. לנאשם ניתנה הזדמנות, הוא לא מיצה אותה, ועליו לשאת עתה בתוצאות, לאחר שנמנע מצירוף התיק והליך אליו ביקש לצרפו הסתיים בגזר דין.

         טיעוני המאשימה לעונש

6.      נהיגתו הפוחזת של הנאשם ברכב התבטאה באופן הפרוע בו נהג בדרך נמהרת ורשלנית, המסכנת את משתמשי הדרך. לא די בכך אלא שכאשר השוטרים במחסום הורו לו לעצור, הוא התעלם מהם, המשיך לנסוע במהירות ובאופן שלשוטרים לא היתה ברירה, אלא לקפוץ לצידי הכביש, ובכך סיכן גם את חיי השוטרים, שכן אלמלא היו קופצים לצידי הכביש, היתה עלולה להיגרם תוצאה קשה והרת אסון. בנוסף, התנהל כנגד הנאשם מרדף, ע"י השוטרים שאף הוא מהלך המסכן את הציבור, ומעל לכל הנאשם ביצע את נהיגתו הפרועה במהלך כל הנסיעה כשאין לו רישיון נהיגה.

7.      בנוסף, לנאשם עבר פלילי כבד משנת 1982 עד יוני 2011, כשהרשעתו האחרונה אינה מופיעה בר.פ. ולכן לא אתחשב בה, הוא גם נדון ל- 20 חודשי מאסר אותם הוא מרצה כעת, ועברו הפלילי מלמד כי אינו נרתע מאימת החוק, אלא נכנס לבתי הכלא, יוצא וחוזר.

8.      לאור עברו המכביד, ולאור המקרה החמור בו הורשע בתיק זה והעדר המורה מהחוק שהנאשם הפגין, עותרת המאשימה כי בית המשפט יגזור על הנאשם מאסר בפועל במצטבר לעונש המאסר אותו הוא מרצה כעת, מאסר על תנאי, ושלילת רישיון נהיגה של הנאשם.

טיעוני הנאשם לעונש

9.         הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בעובדות כתב האישום המתוקן, ויש לראות את 3 העבירות בהן הורשע כמעשה ואירוע אחד שבוצע באותו יום, באותו זמן ובאותו מקום. אין ממש בטענת המאשימה כי הנאשם מסוכן מאוד, שכן מדובר באירוע משנת 2007, בעוד המאשימה הגישה את כתב האישום רק כחלוף שנתיים ולא טרחה להגישו בדחיפות. הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט, בסופו של דבר לא נגרם נזק מהעבירות שביצע, לא נפתחו לו בינתיים תיקים נוספים דומים, ואילו היה מצרף את התיק לביהמ"ש בקריית גת, שם גזר עליו בית המשפט בעניין אחר 20 חודשי מאסר, לא היה מתווסף לכך עונש נוסף.

10.        בנוסף, הנאשם כבר ישב במעצר 10 חודשים מתוך 20 חודשי המאסר שנגזרו עליו לאחרונה בבית המשפט בקריית גת, ובנסיבות המקרה יש מקום להעתר לבקשתו לדחות את מתן גזר הדין והדיון בתיק זה לאחר שינתן פסק דין בערעור שיגיש לבית המשפט המחוזי על תוצאה של אי צירוף התיק לביהמ"ש השלום בקריית גת.

            דיון

11.        עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם מלמדות על חומרה מיוחדת ותעוזה בהתנהגות הנאשם, אשר כמתואר לעיל, נהג בדרך נמהרת ורשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם. לא די בכך אלא שבהגיעו למחסום הוא התעלם מהוראות השוטרים שהורו לו לעצור, המשיך בנסיעה מהירה עד כדי כך ששני השוטרים נאלצו לקפוץ לצידי הכביש ולאחר מכן שהתנהל אחריו מרדף, הוא ביצע עקיפות מסוכנות בכביש ירושלים תל אביב וסיכן את ציבור משתמשי הדרך, ואת השוטרים שניסו למנוע ממנו את נהיגתו הפרועה, חסרת הרסן המסכנת חיי אדם באופן מובהק. התנהגות הנאשם מלמדת כי אין לו מורא חוק, ולא די בכך שבנהיגתו הפרועה הוא סיכן חיי אדם, הוא גם לא נרתע להמרות באופן בוטה את הוראות השוטרים שהורו לו לעצור במחסום, תוך כדי שסיכן את חייהם, והם נאלצו לקפוץ לצידי הדרך כדי להמנע מפגיעת רכבו של הנאשם בהם. לא די בכך, אלא שגם לאחר מעשה מסוכן זה, התנהגותו של הנאשם הצריכה לנהל אחריו מרדף, מאחר והוא נמלט מהשוטרים תוך שהוא מבצע עקיפות מסוכנות בכביש ירושלים תל אביב וממשיך לסכן ביתר שאת את משתמשי הרכב עד שנעצר בהגיעו לכביש 6, ומעבר לכל מסתבר כי הנאשם נהג ללא רישיון נהיגה.

12.        נסיבות אלה מלמדות על התנהגות המסכנת את הציבור באופן קיצוני, על זלזול באוכפי החוק ובחוק, ומצריכה ענישה חמורה ומרתיעה. ניסיון הנאשם לתעתע בפני מותבים שונים, תוך ניתוב התיק מבימ"ש אחד לשני, הימנעות מצירופו, החזרתו למותב המקורי, ולאחר מכן הגשת ערעור לבית משפט מחוזי תוך הגשת בקשות חוזרות לדחיה שוב ושוב, מלמד על העדר התייחסות רצינית מצדו כלפי ההליך המשפטי, גרימת סחבת שוב ושוב, כנראה על מנת להגיע לסיום המאסר אותו הוא מרצה כעת, כדי להימנע מהטלת העונש ההולם את כתב האישום שבפני.

13.        הנאשם אומנם הודה במיוחס לו ולא ניהל בסופו של יום הוכחות, אך לא ניתן לומר כי מדובר בחסכון אמיתי בזמנו של בית המשפט ובניהול התיק, לאור אופן ניתובו כמתואר לעיל והאופן בו התכוון להמשיך לנתבו. אמנם כתב האישום אכן הוגש בשיהוי של שנתיים, ואביא גם זאת בחשבון לעניין העונש, אך מנגד הנאשם גרם לסחבת. חומרת המעשים ועברו המכביד של הנאשם שהורשע בעבירות רבות ומגוונות במשך שנים רבות, מלמד כי הנאשם מסוכן, מעורב בפלילים שנים רבות, ומכלול הנסיבות מחייב הטלת עונש מאסר מרתיע ומשמעותי, שכן לא ניתן לעבור לסדר היום כשמדובר בסדרת עבירות כה חמורה, שתוצאותיהן עלולות להיות הרות אסון תוך פגיעה בחיי אדם.

14.        אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         מאסר לתקופה של 9 חודשים במצטבר לכל עונש מאסר שהנאשם מרצה עתה.